מטבעות בהיסטוריה היהודית
אילו מטבעות נכחו בהיסטוריה היהודית ומהיכן הגיעו המטבעות לארץ ישראל? במאמר הזה תוכלו לגלות את כל המידע החשוב ביותר אודות מטבעות מיוחדים שהיו קיימים מראשית ההיסטוריה בארץ המובטחת.
מטבעות בארץ ישראל
בדומה לכל רחבי העולם, בשלב מסוים בהיסטוריה של בני האדם, האנשים מבינים שבכדי לסחור ולבצע עסקאות האחד עם השני, צריך ליצור אמצעי תשלום אחיד לכלל הארץ או ארצות מסוימות, וככה בעצם נוצר המטבע הראשון בעולם שהלך והתפתח בארצות השונות והיה לו ערך מסוים שיכול היה להעניק לבעליו את הזכות לרכוש דבר מה בתמורה למטבע הנ”ל.
המטבעות הקדומים בארץ ישראל נועדו גם הם לביצוע תשלומים או תרומה מאז ראשית העת העתיקה, ועל גבי המטבעות הללו אנחנו יכולים ללמוד רבות אודות היסטורית התקופה ההיא – כאשר, בדרך כלל על המטבע עצמו נחרטה תמונתו של המלך או השליט המקומי או שאולי אפילו המטבע מסמל את השליט הרשמי של האימפריה.
אילו סוגי מטבעות נכחו בארץ ישראל הקדומה?
את המטבע הראשון בארץ ישראל, אנחנו מוצאים כבר במאה השישית לפני הספירה, ושמו הוא: “דרכמה”. התפשטות האימפריה היוונית ועד לימי אלכסנדר מוקדון, הובילה את האימפריה ההלניסטית להטביע את המטבע שלה בכל קצוות האימפריה אשר הגיעה עד מצריים העתיקה והתפשטה לרחבי אסיה וכן גם בכל אזור המזרח התיכון.
החל מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד לשנות החמישים לפני הספירה, המטבע שנכח בארץ ישראל, היה מטבע יוחנן הורקנוס שהיה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן. בשנים הללו היה מקובל השימוש במטבע אלכסנדר ינאי שהיה מלך וכהן גדול ונצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים ולאחריו הגיע מטבע ההורדוס, שהיה מלך יהודה משנת 37 לפני הספירה ועד מותו.
החל מהשנים הראשונות לספירה, נוצר מטבע “מחצית השקל“, שהיה נהוג בתור תשלום מקראי למשכן ולבית המקדש וניתן בעת מפקד ככופר נפש. במאה הראשונה לספירה, בעקבות המרד הגדול – מרד בר כוכבא, הוכנסו לארץ ישראל המטבעות: מטבעות המרד הגדול ומטבעות בר כוכבא.
היכן ניתן למצוא את המטבעות כיום?
כאמור, בימים האלו אין שימוש למטבעות הקדומים של מדינת ישראל, וסביר להניח שאתם תמצאו את המטבעות במוזיאונים או תצוגות היסטוריות מהעת העתיקה.
מעצבים רבים ואנשי דת ורוח, בוחרים לשלב את ההיסטוריה היהודית בפריטים ובעיצובים העכשוויים, כאשר ניתן לפגוש עיצובים של המטבעות הקדומים בפריטי תכשיטים השונים לדוגמה: טבעות מטבע, תליון מטבע זהב, שרשרת זהב עם תליון מטבע, צמידים עם שילוב של עיצובי מטבעות עתיקים, ולעיתים גם ניתן למצוא את העיצוב של המטבעות בעבודות יד שונות.
אנחנו בסטודיו הרמן תכשיטים, בחרנו לשלב את ההיסטוריה היהודית הקדומה של המטבעות העתיקים ביותר של ארץ ישראל בתקופת בית המקדש. כחלק משילוב המטבעות, בחרנו להטמיע את העיצובים העתיקים ביותר בתכשיטים הנבחרים שלנו, ויצרנו קולקציה ייחודית ועתיקה במיוחד של טבעות עם מטבעות, תליון מטבע, שרשראות מטבעות וכן גם, צמידים ועגילים מיוחדים ומרשימים שתוכלו למצוא רק באתר שלנו, מכיוון שכל התכשיטים שלנו מעוצבים בעבודת יד מדויקת וקפדנית ביותר, ולכן העיצובים הינם מקוריים ומגיעים בדגמי זהב צהוב, זהב לבן, זהב רוז גולד, כסף משובח ואיכותי. ניתן להתאים את הזהב בתכשיטים לזהב 14 קראט או זהב 18 קראט, וכן גם לעיין בקולקציה המיוחדת שלנו, שמשלבת אבני חן צבעוניות וכן גם יהלומים מרהיבים.
השימוש במטבעות נמצא איתנו כבר אלפי שנים, כך שניתן למצוא אותם במגוון צורות וחומרים. זוהי בדיוק הסיבה שסוחרי עתיקות ואספנים מקצועיים מחפשים כל העת אחר מטבעות עתיקים ומוכנים לשלם עבורם כספים רבים. מצאתם מטבע מסויים במגירה של סבא שנראה לכם עתיק או שקיבלתם במתנה מטבע כחלק מאוסף בתקופת ילדותכם? בהחלט יתכן כי תוכלו למכור אותו ולהרוויח לא מעט. כיצד תדעו לזהות את שווי המטבע שברשותכם ולמי כדאי לכם למכור אותו? להלן התשובות.
למה מתכוונים כשאומרים מטבעות עתיקים או מטבע עתיק?
בעולם העתיקות חפץ נחשב לעתיק באם גילו עומד על 100 שנים מעלה. המטבעות המתועדים הראשונים מגיעים מאזור טורקיה של היום. שווין של מטבעות נקבע בעבר עפ”י ערך החומר ממנו יוצר, מטבע זהב היה שווה את משקלו בזהב, במקרה של מטבעות עתיקים, חלק מרכזי בשווי המטבע הוא גיל המטבע, האם הוא נדיר והרקע ההיסטורי שלו.
מטבע
פיסת מתכת מזהב, כסף או נחושת, הטבועה בחותם המלך או הממשלה, ומשמשת כתמורה לחפצים. השם מטבע מגיע מתוך רעיון הטבעת החותם על החומר עצמו.
מטבעות שימשו כמתווך במסחר, המסחר בעולם העתיק השתמש בסחר חליפין, כלומר החלפת חפצים בעלי ערך דומה. מטבעות הם בעלי ערך קבוע, ולא היה יותר צורך לקבל בתמורה לחפצים חפצים אחרים. המטבע שימש כתמורה לכל דבר.
בתחילה היו המטבעות חתיכות כסף זהב או נחושת ללא צורה מוגדרת, וערכם נקבע ע”י משקלם. לכן נקראו “שקל” חצי שקל ורבע שקל. בהמשך החלו ליצור מטבעות בצורת חיות: כבש או אריה שצורתם העידה מה משקלם ולא היה צורך לשקול אותם. עם השנים הוספו על המטבעות דמות המלך או המושל, והמדינה הייתה אחראית לערך המטבעות. מכאן שלכל מדינה היו המטבעות שלה, שהעידו על היותה מדינה ריבונית.
מטבעות ארץ ישראל
שמשו לתשלום בשווקים וכתרומה עבור הציבור. תושבי הארץ נהגו להעניק למטבעות שם רשמי אך גם כינויים עממים. בארץ ישראל ניתן היה להשתמש במטבעות ממקומות רבים, ללא הבדל עם הוטבעו בארץ או הגיעו ממקומות רחוקים ע”י צבאות כובשים, עולי רגל וע”י יהודי התפוצות.
מטבעות המתכת הראשונים בארץ ישראל מופיעים במאה ה-7 וה-6 לפנה”ס, מדובר בדרכמה היוונית, בירושלים נמצא מטבע טטרדרמה (כלומר 4 דרכמות) עשוי כסף מהמאה ה-6 לפנה”ס.
מטבעות יהודים
למטבעות היהודים או למטבעות של העמים שהשתמשו בהם היהודים, הייתה גם משמעות לחוקים מן התורה, מטבעות כגון: מחצית השקל, מטבע לפדיון בכור, מטבע לערכין ושדה אחוזה, עונשי כסף וכדומה.
מטבעות במקרא
בתקופת אברהם היה המטבע בו השתמשו “שקל” מן המילה “שקל”, כיון שהמטבע נשקל במאזנים. השימוש בשקלי כסף נוצר כי לא היו מטבעות זהב. מכאן ששקל במקרא הוא המילה “כסף” עוד מטבע המופיע בתקופת אברהם שמו “בקע”, מהפועל בקע מפני שנתבקע ונגזר לשנים.
מטבעות תקופת בית שני
מטבעות המכבים – בית חשמונאי
בתקופת אברהם היה המטבע בו השתמשו “שקל” מן המילה “שקל”, כיון שהמטבע נשקל במאזנים. השימוש בשקלי כסף נוצר כי לא היו מטבעות זהב. מכאן ששקל במקרא הוא המילה “כסף” עוד מטבע המופיע בתקופת אברהם שמו “בקע”, מהפועל בקע מפני שנתבקע ונגזר לשנים.
על המטבעות מופיע בכתב עברי קדום השנה בא הם הוטבעו, לפי מלכות המכבים. בצד אחד של המטבע מופיע המשפט “שקל ישראל” ועליו צורת צנצנת מן ושנת הטבעת המטבע. בצד השני של המטבע מופיע המשפט “ירושלם הקדושה “ ודגם של מטה אהרן.
השליט החשמונאי הבא הוא יוחנן הורקנוס ה-1 (105-135 לפה”ס), על מטבעותיו מופיע המשפט “יהונתן הכהן הגדול וחבר היהודים”.
יהודה אריסטובולוס הראשון, שלט שנה אחת בלבד, (104-105) ועל מטבעותיו מופיע גם שמו היהודי, “יהודה”
אלכסנדר ינאי, שנחשב למלך של ממש, טובע מטבעות עליהם מופיע שמו היהודי “יהונתן” והכינוי ינאי, על חלק מן המטבעות מופיע הכיתוב “יהונתן המלך”
מתתיה אנטיגנוס 87-40 לפנה”ס, על מטבעותיו מופיע השם היהודי, מתתיהו הכהן הגדול במטבע אחר נוסף השם “חבר היהודים”, אלו המטבעות האחרונים של השליטים לבית חשמונאי.
עם הכיבוש הרומאי של האיזור ע”י פומפיוס פסקה מלכות החשמונאים, והשלטון בארץ ישראל וסוריה עבר לידי רומא. שתי מטבעות הוטבעו לזכר המאורע:
אחת דינר כסף של על הכתובת earule aedile שהוטבעה בשנת 54 לפה”ס.
השנייה מטבע נחושת של סוסיוס שניצח את אטיגנוס בן אריסטובלוס השני, עם ציור מארק אנטוניא ובתולת בת יהודה בוכיה, ורשום עליה Judaea Capta, “יהודה השבויה”.
המלך הורדוס, היה מלך בחסות רומאית, 37-4 לפנה”ס, קיבל אישור לטבוע מטבעות של נחושת ולא של כסף, עם כיתוב יונית ורומי אך לא עברי.
מטבעות המרד הראשון והחורבן
המרד הגדול – המרד היהודי נגד הרומאים בירושלים, טבעו המורדים מטבעות נחושת קטנות ועליהם המשפט “חרות ציון”, ומטבעות גדולים עליהם המשפט “לגאולת ציון והשנה למרד” בתוספת הדוגמא כוס ודקל, ועליו חתום חצי ורבע שקל.
בשנה 70 לספירה, בעקבות ניצחונם טבעו הרומיים מטבעות של הקיסרים הפלאבים, על המטבע הופיע ציור של אישה יהודייה היושבת שבויה ליד דקל, על המטבע הופיע הכיתוב Iudaea Capla או Devieta , יהודה הכבושה
מטבעות מתקופת בר כוכבא
בתקופת מרד בר כוכבא, 132-135 לספירה, הופיעו מטבעות כסף ונחושת, הם נקראו בפי חז”ל דינר או “מטבעות כוזביות” (של בר כוזיבא).
מטבע כסף גדול, כאשר בצד אחד דגם בית המקדש (שכבר לא היה קיים) ובצדו השני של המטבע סמלים של אתרוג ולולב. על המטבע הופיע הכיתוב: שנת אחת לגאולת ישראל ומצד שני ירושלם; או שנת שתים לחרות ירושלם ובצד שני שמעון.
על מטבעות הנחושת יש ציורים של דקל, ענבים, זר פרחים וכינור, והכיתוב: שנת א’ לגאולת ישראל, “אלעזר”; “שמעון נשיא ישראל”, “שנת שתים לחרות ישראל”, או “לחרות ירושלם”.
המטבעות של מדינת ישראל המודרנית שקמה בתש”ח, 1948, ישות יהודית חופשיה ועצמאית, שואבים את השפעתן ממטבעות יהודיים עתיקים, מימי המקרא אך בעיקר מתקופת החשמונאים, המרד הגדול ומרד בר כוכבא. מתוך האירועים ההיסטוריים של תקופות עצמאות יהודיות בעת העתיקה, בה טבעו היהודים מטבעות על מנת להצהיר ולהודיע על כוחם ועצמאותן, שאבה מדינת ישראל הריבונית החדשה את ההשראה למטבעות שלה, ובכך שמרה על החיבור ההיסטורי, הדתי, האידיאולוגי בין המדינה החדשה המודרנית לשורשים היהודים העתיקים הנעוצים עמוק בקרקע של הארץ הזו.
כתיבת תגובה